החלטה בתיק בש"א 17080/05

1.         המבקשות הגישו בתיק העיקרי (אליו מסונפת בקשה זו), תובענה למתן צו מניעה קבוע, צו מתן חשבונות ועוד, הנוגעים להפרה נטענת מצד משיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") של סימן המסחר "אדידס", אשר הינו בבעלות מבקשת 1 ואשר לגביו ניתן למבקשת 2 רשיון ממבקשת 1, לייצר ולייבא לישראל מוצרים הנושאים סימן מסחר זה. התביעה מתבססת על עילות של הפרת סימני מסחר רשומים, גניבת עין, פגיעה במוניטין ועשיית עושר ולא במשפט.

2.         בבקשה שבפני, עותרות המבקשות, למתן צו מניעה זמני, האוסר, בין היתר, על המשיבים, לייצר, לייבא, למכור וכו' נעליים "הנושאות על צדיהן שלושה או ארבעה פסים מגבילים כדוגמת אלו המופיעים בסימן מסחר מספר... ו/או כל סימן אחר הדומה לסימני מסחר אלו...". כן עתרו הן, להורות למשיבים לאסוף את כל המוצרים המפרים, המצויים בידי צדדים שלישיים, את כל המסמכים הנוגעים ליבואם ועוד. והכל - כמפורט בעתירות נשוא בקשה זו.

3.         בתצהיר התומך בבקשה, מפורטות זכויותיהן הנטענות של המבקשות לגבי סימן המסחר "Adidas", אשר לא הופרכו וכן פורטו הליכים קודמים שכבר נקטו המבקשות כנגד המשיבים, בגין הפרות דומות של סימן המסחר של המבקשות (בתיקים אזרחיים 1091/05 ו-1024/05).

4.         ההפרה הנטענת של המשיבים את סימן המסחר של המבקשות, מתייחסת ליבוא נעליים על ידי המשיבים, אשר עוכבו על ידי רשויות המכס (מכח סמכותם על-פי סעיף 200א' לפקודת המכס [נוסח חדש]) ביום 19.7.05. בו ביום רשות המכס הודיעה למבקשות על תפיסת הטובין המפרים ובעקבות זאת, הוגשה תובענה זו. בעקבות הודעת זו, הפקידו המבקשות אצל רשות זו, ערבות בנקאית בסך של 70,000 ש"ח, כתנאי לעיכוב הנעליים על-ידי רשות המכס (נספח ל"א ול"ב לבקשה). בתצהיר מטעם המבקשות נטען עוד, כי עיצובן של הנעליים אשר עוכבו כאמור, הועתק מדגמי הנעליים המקוריים של אדידס, שכן, הנעליים המפרות נושאות 4 פסים אלכסוניים מקבילים, התפורים באופן דומה עד כדי להטעות, ללוגו הפסים המקבילים של אדידס. יתר על כן, חוזי ו/או דגם הנעליים עצמן, גם הוא דומה עד כדי להטעות, לפי הנטען, לזה של נעלי אדידס.

5.         המשיבים התנגדו לבקשה ובתצהירו של מר אטיאס, התומך בתשובת המשיבים נטען, בין היתר, כי טענת המבקשות לפיה המטען שנתפס הינו בגדר יבוא חדש, אין בה ממש, אלא מדובר ביבוא קודם. המבקשות הגישו תצהיר תשובה לעניין זה ולפיו מדובר במשלוח שנתפס כנטען על ידי המבקשות רק ב-19.7.05.

6.         קיימתי דיון בבקשה, במסגרתו הבהיר ב"כ המדינה, כי המטען שנתפס והוא נשוא בקשה זו, הינו אחד מתוך מטענים רבים, המתייחסים לעשרות רשימוני יבוא וכי שלטונות המכס תפסו ובדקו אך ורק 15 מטענים, מתוך העשרות שיובאו, וכי כמה מאלו שנתפסו, שוחררו לאחר החלטת בית-משפט עליון בגינם.

בדיון שבפני טענה ב"כ המשיבים, כי מתן הצו הארעי יגרום נזק קשה למרשיה ובפרט, מתן הסעד המבוקש של פניה למאות מלקוחותיהם, על מנת לברר האם מצויים בידיהם נעליים אשר נטען לגביהם שהינן מפרות את סימן המסחר של המבקשות.

7.         בקשות דומות, הנוגעות לנעליים הנושאות בין היתר 4 פסים מקבילים ושהחוזי שלהן דומה לזה של הנעלים מתוצרתה של אדידס, כבר נדונו והוכרעו על ידי בתי משפט שונים (כמפורט בסעיפים 24-26 לבקשה). לאחרונה פסק שופט בית-המשפט העליון, ד"ר א' גרוניס, ברע"א 3581/05, בנוגע ליבוא שביצעה המשיבה 1, כי "קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה קיים, לכאורה, דימיון מטעה בין שני הסימנים נשוא בקשת רשות הערעור מקובלת עליי. אמנם, סימן המסחר הרשום של המשיבה מורכב משלושה פסים ואילו הסימן של המבקשת מורכב מארבעה פסים. אולם, העובדה שבשני המקרים מדובר בפסים אלכסוניים מקבילים בצדה החיצוני של הנעל המצויים במרחק שווה זה מזה, די בה, לדעתי, כדי להפוך את הדמיון בין שני הסימנים לכאורה לדמיון מטעה. זאת ועוד, כאשר אנו עוסקים בבחינת הדמיון המטעה, יש לזכור כי, ככל הנראה, הנעליים לא יוצבו זו לצד זו, באופן שהצרכן יוכל להשוות בין הסימנים ולעמוד על פרטי ההבדלים ביניהם. בנסיבות אלה גובר החשש לקיומה של הטעייה". הוא הדין גם בענייננו.

8.         בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לקבוע, שהמבקשות הוכיחו עילה לכאורה לקבלת הסעדים הזמניים המבוקשים על ידן. העובדה שמתן הצו הארעי, אשר בעקבותיו יאספו הנעליים המפרות המצויות בידי בעלי עסקים שרכשו אותן מהמשיבים, יגרום להם נזק כלכלי קשה, הינו תוצאה בלתי נמנעת, על מנת להגן זכויות המבקשות ובפרט, כשמדובר בהפרה שאינה הפרה ראשונה מצד המשיבים. היה ותביעת המבקשות כנגד המשיבים תדחה, נזקם של המשיבים ניתן לפיצוי בכסף.

9.         לפיכך, ניתן בזה צו מניעה זמני כמבוקש בראש בקשת המבקשים (ס"ק א').

כמו כן, הנני מצווה על המשיבים לאסוף, תוך 7 ימים מיום קבלת צו זה, את כל המוצרים המפרים ולפעול כמבוקש בעתירה ב' לבקשה זו. לצורך ביצוע האמור בעתירה ב' שבבקשה, הנני ממנה את ב"כ המבקשות, ככונס נכסים זמני.

הסעדים הזמניים האמורים יכנסו לתוקפם, עם המצאת ערבות עצמית מטעם המבקשות. הערבות הבנקאית שהפקידו המבקשות אצל שלטונות המכס, בסך של 70,000 ש"ח, תשמש גם להבטחת נזקי המשיבים אם תביעת המבקשות בתיק זה תידחה. המבקשות תדאגנה כי נוסח הערבות הבנקאית האמורה יכסה גם את ההליך הנדון. ערבות בנקאית זו תשמש גם כערבון.

המשיבים ישלמו למבקשות הוצאות בקשה זו בסך של 10,000 ש"ח, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום עד מועד התשלום בפועל.

10.       המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו אל ב"כ הצדדים באמצעות פקסימיליה.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ה (15 בספטמבר 2005).

                                                                                 רנה משל, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: